כל הקטגוריות » שירותים עסקיים » עורכי דין » נהיגה בשכרות

עבירה של נהיגה בשכרות הפכה בישראל למכת מדינה ועל כן מצווה המחוקק על בתי המשפט להטיל עונש מינימאלי של פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לכל אדם המורשע בעבירה. לצד הביקורת הקיימת באשר לעונש זה, ישנם הטוענים כי הרף המינימאלי למדד זה הקבוע בחוק איננו מציאותי.

רף המדידה לקביעה האם הייתה נהיגה בשכרות תלוי בסוג הבדיקה. כאשר מבוצעת לנהג בדיקת אלכוהול באמצעות בדיקת דם הוא ייחשב לאחד שביצע עבירה אם רמת האלכוהול בדמו תהיה גבוהה יותר מ-50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם. במסגרת בדיקת ינשוף ייחשב אדם לאחד שביצע נהיגה בשכרות אם בליטר אוויר נשוף נמצאו יותר מ-240 מיקרו- גרם אלכוהול.

ישנן כמה טענות אפשריות לגבי רף האלכוהול הנהוג בישראל, שלפיו מחליטים האם בוצעה עבירה. הטענה העיקרית היא שהרף בישראל נמוך באופן יחסי לעולם. טענה נוספת היא שהרף איננו מתיישב עם המציאות – לפי הרף הנוכחי, כוס יין אחת או כוס בירה, כמויות לגיטימיות לגמרי, מכניסים אדם תחת הגדרה של נהיגה בשכרות. בנוסף, כמות האלכוהול משפיעה על אנשים שונים בצורה שונה – ישנם אנשים שגם אחרי כמות נכבדה של אלכוהול עדיין צלולים לגמרי וישנם אנשים שכמה לגימות מכוס יין משכרות אותם.

לפיכך, מתרבים הקולות הקוראים לגמישות בחוק,  אין ספק כי פיתוח מדיניות סובלנית יותר לגבי נהיגה בשכרות היא בעייתית היות שהתופעה עצמה מאוד מסוכנת ובלתי רצויה. עם זאת, לא ייתכן כי דינו של אדם שעבר במעט את רף האלכוהול הקבוע בחוק יהיה זהה לדינו של אדם אשר שתה חצי מהבר בו שהה כל הלילה ושניהם יוכרזו ככאלה שביצעו נהיגה בשכרות.

בדומה למקרים רבים אחרים ישנה כאן סוגיה של איזון. מצד אחד אין ויכוח כי תופעת הקטל בדרכים חייבת להעלם מחיינו, איש גם אינו חולק על כך שעבירה זו היא עבירה חמורה שיש להוקיעה מן השורש. עם זאת, אין כל סיבה לכך שרף האלכוהול המותר יהיה בלתי סביר. כמו כן אין סיבה שלא יותר לבית המשפט שיקול דעת להבחנה בין מקרים שונים ונהגים שונים. לקיחה בחשבון של שני הדברים לא יפגעו במלחמתנו כנגד נהיגה בשכרות אלא יתנו למצב צביון קצת יותר ריאלי שניתן יהיה לעמוד בו.

תופעה זו מלחיצה מאוד שמכניסה את כולנו ללחץ משום שאנחנו חוששים שיקרה מצב בו נסע בכבישי ישראל ובמקרה יכול רכב להיכנס בנו רק בשל שהנהג עבר עבירת נהיגה בשכרות ושתה מעל המותר.

נהג שיכור לא מבדיל בין צמתים או רמזורים וצבעים של רכבים במצבים קשים , או שכושר החשיבה שלו וההחלטה שלו נפגע אפילו טיפה ובייחוד בלילות ובשעות לפנות בוק,  במצב כזה יכולה לגרום למקרים מאוד מסוכנים.

נהיגה בשכרות כמובן שעלולה להרוג אך נהגים שנעצרו וחשודים ששתו ועוברים בדיקת ינשוך יודעים שהיום הם יכולים לצאת זכאים ולכן במשטרה יש תמימות דעים בנושא הזה וקצת האשמות גם אל עורך דין תעבורה שמנסה "להציל" את אותו נהג חשוד.

עורך דין תעבורה פוגע במשטרה  ?

קיימים טיעונים רבים נגד עורך דין תעבורה שהוא כמובן רק רוצה להוציא את הצדק לאור של מרשיו, ורק מחפש להוציא את הצד לאור ולהוכיח לשופט שיש טעויות ושהוא צודק ושהוא רק עושה את העבודה שלו כפי שמוטל עליו וכפי שמשלמים לו.

אך יש טענות רבות במשטרת ישראל נגד מי שמתפקד בתור עורך דין תעבורה משום שזה מגיע למצב שבמידה ומישהו נאשם בעבירת נהיגה בשכרות וקיים ספק אולי על פי דעתו של אותו עורך דין תעבורה.